<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער שישי ס"ב</h1>
<h2>דף מט:</h2>
שלשה שאכלו פת כאחד חייבין לברך ברכת זמון קודם ברכת המזון. ואי זו היא ברכת זמון אם היו האוכלין משלשה עד עשרה מברך אחד מהם ואומר נברך שאכלנו משלו והכל עונין ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו והוא חוזר ומברך ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו. ואחר כך מתחיל ואומר בא"י אמ"ה הזן את העולם כולו עד שגומר ד' ברכות והם עונין אמן על כל ברכה וברכה. לר"ם. יש מן הגדולים שאמר שאין המברך חוזר ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו. ודברי הר"ם נראין עיקר. וכתב הר"ם היו האוכלין מעשרה ולמעלה מזמנין בשם כיצד המברך אומר נברך לאלהינו שאכלנו משלו והם עונין ברוך הוא אלהינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו והוא חוזר ואומר ברוך הוא אלהינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו ומתחיל ברכת המזון. לר"ם. לא יאמר למי שאכלנו משלו, וכן לא יאמר ומטובו חיינו, וכן לא יאמר על המזון שאכלנו, ואם אמר הרי זה בור. יש מי שאמר הואיל ואמרו הרי זה בור ולא אמרו לא יצא, נראה שאם אמר אין מחזירין אותו. ויראה לי שמחזירין אותו. בד"א בשלשה שאין בהם הזכרת השם, אבל בעשרה כיון שיש בהם הזכרת השם אין בכך כלום.
